איך לדבר עם הילדים שלך על שרלוטסוויל

תמונות האימה, האלימות והשנאה שמילאו את מסכי הטלוויזיה שלנו ואת עדכוני החדשות בסוף השבוע האחרון משרלוטסוויל, וירג'יניה, היו קשות מספיק למבוגרים לעבד אותן; עבור ההורים, זה עורר את כל הפחדים הגרועים ביותר שלנו. איך נגיד לילדינו שהם חיים בעולם לא מושלם, לפעמים מפחיד, ובכל זאת מגנים על חפותם ועל תחושת הביטחון? האם עלינו בכלל לומר משהו?

נחרדתי ללמוד על מה שקרה בשארלוטסוויל בסוף השבוע, במיוחד מאז שגדלתי בצפון וירג'יניה ויש לי קשרים משפחתיים רבים שם, אומרת אם לשניים אנט פובלט. הבנות שלי, בנות 11 ו -14, בדיוק חזרו מהמחנה והרגשתי כל כך עצוב שהייתי צריך לספר להן על זה, אבל כן, כי אני מרגיש שזה חשוב שהן יבינו מה קרה.

האינסטינקט לרצות להגן על ילדיך מפני חדשות רעות מובן מאוד והוא בא ממקום רחום ומגן, אומרת דנה דורפמן, דוקטורט, מטפלת במשפחה וילדים בניו יורק. והאמת היא, תלוי בגיל הילד שלך, אתה פחית לשמור על הבועה הזו שלמה לעת עתה.

אם ילדכם מתחת לגיל 7 וסביר להניח שהוא לא ישמע על החדשות בבית הספר או מאחים גדולים יותר, זה בסדר אם בכלל לא מעלים את זה, אומר דורפמן - עם אזהרה אחת. עליכם לוודא שאתם, סבתא, הבייביסיטר או כל מי שמבלה עם ילדכם לא דנים בכך או צופים בחדשות מול ילדכם. דבר אחד טוב עם ילדים בעלי יכולת טכנולוגיה הוא שהם בדרך כלל רק משדרים תוכן משלהם לילדים, במקום לגלוש בערוצים בטלוויזיה, שם הם עלולים למצוא תמונות מטרידות, אומר דורפמן.

אבל ברגע שילדך מספיק מבוגר כדי לשמוע על שרלוטסוויל או כל חדשות מטרידות אחרות ממקור חיצוני, בין אם מדובר בילדים גדולים יותר באוטובוס בית הספר, באינסטגרם או בחדשות, עליך להעלות את הנושא כדי שתוכל לוודא שהוא מקבל את המידע הנכון, המוצג באופן המתאים לגיל, אומר דורפמן. הנה כמה עצות:

עבד את החדשות לבד תחילה.

לפני שאתה מדבר עם ילדך, הבהר היכן אתה עומד, ואיזה מידע וערכים אתה רוצה להקנות לו, אומר דורפמן. לחשוב על זה - גם אם תכבה את הטלוויזיה ופשוט תלך לחדר די כמה דקות לפני הדיון - יעזור לך לערוך בדיוק את מה שאתה צריך לשתף, וזה קשה לעשות בחום של הרגע.

שאלו ועודדו שאלות.

שאלו את ילדכם האם היא שמעה דבר מה על האירוע תחילה, לראות מה היא כבר יודעת. תקן כל מידע שגוי ושאל אותה אם יש לה שאלות. אם היא לגמרי בחושך, שמור על זה הכי פשוט שאפשר. יותר מדי פרטים יכולים להיות מוחצים, אומר דורפמן. אמור להם אם יש להם שאלות הם תמיד יכולים לחזור אליך. זו צריכה להיות אחת מני רבות השיחות המתמשכות.

הזכר לילדים שהם בטוחים.

עבור ילדים צעירים, הדאגה הראשונה שלהם תהיה, האם זה יכול לקרות למשפחה שלנו? זה בסדר שההורים מבטיחים יתר על המידה את הבטיחות, גם אם אתה מרגיש לא בטוח לגבי זה בעצמך, אומר דורפמן. אתה יכול להצביע על כל האנשים בקהילה שלך שנמצאים שם כדי לעזור לך, ולהגיד לילד שלך שתעשה הכל כמשפחה כדי להישאר בטוחים ביחד. אני אומר לבני ג'יימס שאנשים טובים, אבל לפעמים קורים להם דברים שגורמים להם לעשות דברים מבולבלים, אומרת מישל תומפסון, אמא של אחת בניו יורק. אציין בפניו שבשרלוטסוויל רבים מהאנשים שעמדו על מה שנכון היו לבנים - כולל הצעירה שנהרגה - והם שמו את חייהם על הקווים כדי להגן על אנשים צבעוניים כמונו. יש לנו כל כך הרבה בעלי ברית שפועלים לשמור עלינו.

השתמש בו כנקודת קפיצה לדיונים נוספים.

בני נוער ובני נוער עשויים לחוש כעסים, מבולבלים ורוצים להביע את דעתם. אתה יכול לכוון את השיחה לכיוון יצרני, כמו לשאול אותם מה הם היו עושים אם הם לא מסכימים עם מישהו בכיתתו. האם הם יכולים להמציא דרך טובה יותר להבין את חילוקי הדעות שלנו מאשר אלימות? אומר דורפמן. היא גם מציינת שחלק מהילדים אולי יצטרכו לחשוב על זה בשקט לזמן מה וחלקם פשוט יחזרו לקרוא הארי פוטר או משחק בטאבלט שלהם. לכל ילד יש את הדרך שלו להתמודד עם זה, אז אתה רק צריך להתאים לילד שלך ולתת לו להוביל.

הוציאו משהו חיובי בעולם.

הדרך הטובה ביותר להתגבר על תחושת הכעס או חוסר האונים היא למצוא דרך לחולל שינוי בעולם או בקהילה הקטנה שלך, אומר דורפמן. עודד את ילדך לפעול על ידי כתיבת מכתב לחבר הקונגרס או לנשיא, הקמת מועדון בבית הספר לעידוד מעשי חסד, השתתפות במחאה שלווה כמשפחה, או אפיית פינוקים והבאתם לשכן שעשוי להיות מיואש. לפי האירועים. אני גם מזכיר לבני שדברים כאלה קרו בעבר בארצנו, ואנשים טובים יצאו לשנות דברים, ואנחנו נעשה כמיטב יכולתנו כמשפחה כדי לשגשג, אומר תומפסון.