כיצד מצרכים יכולים לשפר קהילה

כשגדל בחוף המזרחי של מרילנד, ששת ווקר אהבה את תחושת הקהילה באזור שלה. כעת האם לשניים בת 45 ובעלת חברת ייעוץ אסטרטגית יצירתית רוצה לטפח את אותה תחושה בשכונה הגדולה שהיא מכנה בית.

ווקר עבר לדינווד, שכונה ברובע 7 בוושינגטון הבירה, מזרחית לנהר אנקוסטיה, לפני עשור. השכונה ראתה לאחרונה זרם של משפחות חדשות, הנמשכות לדיור בר השגה ולשטחים הירוקים שלה. כחברה מייסדת בפרק Nextdoor של דינווד, ווקר משתמשת ברשת המדיה החברתית כדי להכיר אנשים חדשים, להתעדכן בנושאים ולקדם את האקטיביזם המקומי שלה. לאורך השנים היא גם ארגנה אירועים קהילתיים ותיעדה את ההיסטוריה ואת אנשיה של דינווד בספר, בין פרויקטים אחרים. נושא אחד שלווקר הוא נלהב במיוחד לאחרונה: להשיג חנות מכולת חדשה בדינווד.

אף על פי שדינווד מג'נטרינג, זהו מדבר אוכל, ללא חנויות מכולת איכותיות במחיר סביר. דו'ח משנת 2017 מצא כי במחלקה 7 ובמחלקה 8 הסמוכה יש רק שלושה סופרמרקטים - הרבה פחות מהממוצע של השישה במחוז. יש חנויות משקאות ופינה, אומר ווקר, אך הם נושאים בעיקר מוצרים משומרים, לא פירות וירקות טריים. לעתים קרובות היא נוסעת למרילנד לצורך מצרכים, דבר שלדבריה אינו מהווה אופציה עבור שכנותיה ללא מכונית.

בשנה שעברה ווקר וחבר באקדמיה שלמד צדק במזון ביקשו מחשבות של תושבים על חומרת המצב ושיתפו את התוצאות באופן מקוון ובכרזות, אותם תלו ליד תחנות אוטובוס צפופות וחנויות פינתיות. ווקר מעודד שאנשים הושיטו יד בתגובה. אנשים מונעים, היא אומרת; הם שואלים שאלות על פגישות בקהילה ומציעים דרכים להראות תמיכה. השיתוף ממשיך לקרות. המידע יוצא שם.