גירושין אינם קלים לאף אחד, ורוב ההורים, למרות מצוקתם, עושים כל שביכולתם כדי להחליק את הדרך לילדיהם. אך עם כל כך הרבה רגשות עזים להתמודד איתם, הורה אחד עשוי לעודד את הילדים במודע או שלא במודע לדחות את ההורה השני שלא בצדק. זה ידוע בשם ניכור הורי, או, באופן שנוי במחלוקת יותר, תסמונת ניכור הורית.

מהי ניכור הורי?

ילד מנוכר הופך לעוין את ההורה הדחוי, ועלול להביע פחד או אפילו שנאה כלפיהם. גם אם היה להם בעבר מערכת יחסים טובה, הילד עשוי לומר שהוא לא יכול לזכור תקופות טובות או חוויות חיוביות. הוא או היא יתנגדו לדבר עם ההורה הדחוי או לראותו, וייתכן וינסו להעדיף את המועדף על ידי היותם שליליים ומזלזלים כלפי האחר.

לדברי איימי ג'יי ל 'בייקר, דוקטורט, מומחית מוכרת ארצית לניכור הורי, יש ילדים שמסוגלים לעמוד בלחץ לבחור הורה על פני השני. אבל כאשר הם לא יכולים, הם הופכים מנוכרים. הם דוחים את ההורה הממוקד ללא הצדקה. מערכת היחסים שלהם עם ההורה הממוקד מבוססת על מניפולציה רגשית של ההורה המועדף ולא על חוויות ממשיות עם ההורה הממוקד, היא מסבירה.

מהי תסמונת ניכור להורים?

התיאוריה של תסמונת הניכור ההורי הוצגה על ידי הפסיכיאטר ריצ'רד גרדנר בשנות השמונים, אך קיימת מחלוקת לגבי המומחים. איגוד הפסיכיאטרים האמריקני אינו מכיר בכך, והוא אינו רשום בסוכנות APA המדריך האבחוני וסטטיסטי של הפרעות נפשיות אף על פי שבייקר מציין שהוא אכן עונה להגדרת APA לתסמונת. ובכל זאת, לדבריה, היה בלבול למי מתייחסת PAS (ההורה, הילד או המשפחה), והיא מעדיפה להתמקד בטקטיקות בהן משתמשים המנוכרים ובהתנהגות הילד המנוכר. בצורה כזו, לכולם ברור על מה אנחנו מדברים, היא אומרת.

סוגי ניכור הורי

ישנם שלושה סוגים של זרים. כל סוג מציג התנהגויות שונות, ומציג תגובות שונות למצבים נפוצים.

ניירים נאיביים

המנכר הנאיבי רוצה שהילד יקיים יחסים טובים עם ההורה השני, אך מדי פעם יעשה או יגיד משהו פוגע (אמור לאבא שלך שזה יעזור אם הוא היה בזמן לאסוף אותך). ובכל זאת, ניכרת תקשורת הגונה בין ההורים לבין הרצון ההדדי שלהם לפרנס את ילדיהם. הילדים בדרך כלל יתמודדו היטב עם הגירושין ולא יתנכרו מהורה אחד על פני השני.

זרים פעילים

זרים פעילים מאמינים גם שילדיהם צריכים לקיים יחסים טובים עם ההורה השני, אך הם מתקשים יותר שלא לתת לכאב ולתסכול שלהם להשפיע על התנהגותם. הם מתפרצים על ההורה השני או סביבו מול הילדים ועשויים להיות נוקשים ולא מתקשרים עם האקס שלהם. זה יכול לגרום לכאב ובלבול אצל הילדים סביב איך שהם צריכים לחוש כלפי ההורה השני או לפעול כלפיו.

זרים אובססיביים

זרים אובססיביים מנסים באופן פעיל לזכות את הילד לצידם ומכוונים למנוע או להרוס כל קשר עם ההורה השני. אם הם חשים כעס, שנאה או פחד כלפי בן זוגם לשעבר, הם מניחים או מחליטים שהילד חייב להרגיש אותו דבר, והם בוחרים להגן על ילדם בכל מחיר. הילד עלול להתחיל לצנוח את מה שהורה זה עושה ואומר, ורגשותיו השליליים כלפי ההורה הדחוי יכולים להפוך לקיצוניים.

טקטיקות ניכור של ההורים

לדברי בייקר, מחקרים זיהו חמש קטגוריות של טקטיקות ניכור שמטפחות סכסוך וריחוק בין הילד להורה הממוקד:

1. מתאר את ההורה הממוקד כלא אהוב, לא בטוח ולא זמין.
2. הגבלת קשר ותקשורת בין הילד להורה הממוקד.
3. מחיקה והחלפת ההורה הממוקד בליבו ובמוחו של הילד.
4. עידוד הילד לבגוד באמון ההורה הממוקד.
5. ערעור סמכות ההורה הממוקד.

הורים צריכים להימנע מלהתנהג אשר עלולים לגרום לכך שילד מאמין כוזב כי ההורה השני אינו בטוח, לא אוהב ולא זמין, אומר בייקר. הורים רבים טוענים שהם אף פעם לא רעים לרעהו, אבל פה רע הוא רק אחת ממספר התנהגויות שמהוות ניכור הורי. יש הטוענים שהם רוצים שהילד יקיים מערכת יחסים טובה עם ההורה השני ושהם לא מחבלים בזה בכוונה, אך הכוונה לא ממש רלוונטית - ההתנהגויות בהן הורה עוסק והעמדות שהם משדרים הן מה שחשוב, ולא הכוונות שלהם.

סימנים ותסמינים של ניכור הורי

לדברי בייקר, ילדים מראים שמונה התנהגויות שניתן לקרוא כסימפטומים של ניכור. כל הורה החושש מכך שילד מתנכר צריך לדאוג לרמז להתנהגויות אלה, היא אומרת:

1. השקפות שליליות קיצוניות כלפי ההורה, כולל הכחשת חוויות חיוביות בעבר, וחוסר השקעה או עניין בשיפור הקשר.
2. סיבות קלות דעת או אבסורדיות לפגיעה וכעס עם ההורה.
3. לראות הורה אחד ככולו טוב והשני כל רע.
4. תמיד מתייצב עם ההורה המועדף, לא משנה מה הוא אומר או יעשה.
5. חוסר חרטה על פגיעה ברגשות ההורה הדחוי.
6. בטענה לדחות את ההורה ללא השפעה מההורה המועדף, למרות שהורה זה הוא השפעה ברורה.
7. חוזרים על דברי ההורה המועדף מבלי להבין תמיד למה הם מתכוונים.
8. נהיה קר ועוין כלפי חברים ומשפחה של ההורה הדחוי.

חוקי ניכור להורים - האם הם קיימים?

מלבד הנזק שהניכור ההורי גורם לקשרים משפחתיים, זה יכול להיות נושא קריטי בכל הנוגע להיבטים המשפטיים של גירושין, כולל ביקור. לעיתים נטען לניכור הורי כאשר נטען להתעללות, אך אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ומומחים משפטיים טוענים כי אין זה קביל בדיונים למשמורת ילדים.

בייקר מאמין שיש לחקור את תסמיני הניכור. טענה של הרשות הפלסטינית, בדיוק כמו טענה על התעללות פיזית, מינית או רגשית, או הזנחה פיזית, צריכה לעורר הערכה של איש מקצוע מיומן בתחום בריאות הנפש, היא אומרת. אין להתייחס לטענות לפי ערך נקוב, ואין לפסול אותן ללא חקירה; כל אחד מהם עלול לגרום לילד שעבר התעללות לא מטופל. לדבריה, היא אינה מודעת לחוקים סטטוטוריים ספציפיים לרשות, אך החוק הנוגע לטובת הילד ברור כי התעללות צריכה להיות גורם כאשר השופטים מקבלים החלטות לגבי משמורת, וכי המחקר ברור כי הרשות הפלסטינית היא צורה. של התעללות רגשית. עם זאת, שופטים במדינות רבות עדיין לא הוכשרו לגבי הקשר בין הרשות הפלסטינית להתעללות, היא ממשיכה. צריך לעשות יותר על מנת להבטיח שבתי המשפט יתייחסו למקרים אמיתיים של הרשות הפלסטינית מבלי לפגוע בהורים בגלל טענות כוזבות.

עד כה, בייקר לא ראה מגמה כלשהי של טענות הרשות הפלסטינית שהורידו ילדים מההורים באופן לא הוגן. אין נתונים שאני מודע לכך שמספר לא מבוטל של הורים מאבד משמורת מכיוון שהם הואשמו כוזב ברשות. אך הפיתרון הוא להבטיח כי הערכת הרשות הפלסטינית תוערך בכל המקרים שבהם היא עשויה להיות קיימת.

הסיבה לכך היא שרווחתו הרגשית של הילד - ויחסיו עם שני ההורים - הם החשובים ביותר. הדבר החשוב ביותר שיש לזכור במצב של הורות משותפת הוא שאתה והילד אינם אותו אדם, אומר בייקר. אתה עלול להיפגע וכועס על ההורה השני, אך לילדך מגיע לקיים יחסים עם שני ההורים, ללא קשר למה שההורים מרגישים זה עם זה. היא מוסיפה, אני מוחאת כפיים לכל הורה ששואל את עצמו: 'מה עשיתי שעשוי להפריע או לערער את מערכת היחסים של הילד עם ההורה השני?' זה המקום הכי טוב להתחיל בו.