המסורת המשפחתית שגורמת לי לצחוק ולבכות

כשהייתי בן 23 אובחנתי כחולה בלוקמיה וחיי ניצלו על ידי תרופה חדשה שהעלתה את שיעור ההישרדות בצורת המחלה שלי מ- 50 אחוז לכמעט 95 אחוז. היה לי הרבה מזל ולזכור שחשבתי, ובכן, אני יודע לאן המיליונים שלי ילכו מתישהו: לחקר הסרטן. עזרה במציאת תרופות למטופלים אחרים נראתה כמו המעט שיכולתי לעשות.

קדימה מהירה של 16 שנים: אין לי את אותם מיליונים לתרום (לעזאזל!), אבל יש לי את היכולת לתת את הזמן שלי ולגייס את כוחותיי. ובזכות התרופה הזו, החיילים שלי כוללים כעת שלושה ילדים בריאים, בגילאים 10, 7 ו -4. הם תמיד ידעו על הסרטן שלי, והם תמיד ידעו שהמשפחה שלנו עוזרת לאחרים עם סרטן כי לא כולם ברי מזל כמוני. אנחנו מגייסים כסף, אנחנו מעלים מודעות, ופעם בשנה אנחנו מגדלים פנסים לשמי העיר ניו יורק כחלק מ- Light the Night Walk של האגודה ללוקמיה וללימפומה.

טיולי התרמה הללו נערכים בכל רחבי הארץ. ניצולים וחולים נושאים פנסים לבנים, יקיריהם ותומכיהם נושאים פנסים אדומים, והולכים לזכרו של מישהו נושאים פנסי זהב. אני משתמש בפנסים כדי להראות לילדים איך נראה המאבק בסרטן. עברנו כברת דרך ארוכה, אך עדיין יש עבודה. אנו מחפשים את האנשים הנושאים פנסי ניצולים לבנים. אבל אנחנו מדברים גם על פנסי הזהב. יש עדיין יותר מדי כאלה. אני נחנק בקלות מלהיט הלילה, אבל אני גם צוחק ועודד ורואה את ילדי מצויר את פניהם - ממש מעל סוכריות הכותנה המטויחות על לחייהן. כל לילה שאנחנו יכולים להיות ביחד שלא מסתיים בערימה של שומרי שוקה מיוזעים ושיעורי בית במתמטיקה הם תמיד ניצחון. העובדה שאנחנו עושים טוב במקביל? הכנס אימוג'י ידיים של הללויה.

כמובן, כששאלתי את בני בן העשרה מה הוא הכי זוכר מההליכה בשנה שעברה, הוא אמר שזה שוויון בין משאית הטאקו לבין הבחור שצועק מילות קללה מחוץ לרכבת התחתית. אבל אני יודע שהלילה משפיע גם על הילדים בדרכים חשובות יותר. הם מתבגרים מבינים שאנשים חולים בסרטן, זה לא תמיד הוגן, וזה תלוי באנשים כמונו לתת לחוקרים את האמצעים למצוא תרופות פלא נוספות. הם יודעים שההופעה, אפילו בגילם, חשובה. כאשר הרבה אנשים כל אחד נותן מעט ואתה מוסיף את הכל ביחד, חיים ייצלו. אני עדיין מחזיק בתקווה שיהיו לי מיליונים שלי לתת מתישהו, אבל במקרה וזה לא יסתדר, אני מגדל שלושה ילדים שיישאו את הלפיד - והפנסים.

לעשות טיול ביחד

  1. תביא עגלה או קטנוע - גם אם הקטנה שלך לא חושבת שהיא צריכה את זה. כמו כן, פרקו מים בזהירות ויהיו לכם פחות עצירות בסיר.
  2. שלח עגלה מותאמת אישית המבקשת מהחברים לתת חסות. תקבל תגובה טובה יותר מאשר אם תשלח דוא'ל קבוצתי או תפרסם בפייסבוק.
  3. ילדים לא עומדים לאורך כל ההליכה? הצב אותם (עם מבוגר) בדרך עם שלטים לעודד את כולם.